גבולות ההבטחה: "ארץ ישראל" בהקשר התיאולוגי

זה הפוסט השני מתוך סדרת פוסטים שאני מקווה לפרסם השבוע בנושא ארץ ישראל השלמה. סדרת הפוסטים הזו היא תולדה בראש ובראשונה של תהליך לימודי שרציתי לעבור בעצמי כדי לגבש הבנה ותפיסה טובה יותר של הנושא. השתדלתי להשתמש במקורות ראשוניים איפה שהצלחתי, אבל בחלק מהזמן נעזרתי בהסברים וביאורים. יכול להיות שהרבה ממה יהיה כתוב כאן זה שטויות מוחלטת. אשמח לשמוע ולתקן אם יש לי טעויות.

זה הפוסט הראשון בו הסברתי למה לדעתי גם חילונים צריכים לדבר על ארץ ישראל השלמה.

בפוסט הזה אני רוצה לנסות ולהבין מה המשמעות של "ארץ ישראל השלמה" מהבחינה התיאולוגית, המתבססת על אמונה שאלוהים הבטיח לצאצאי האבות את ארץ ישראל. לצורך הדיון, אני מתכוון לשים בצד שאלות תיאולוגיות ממש או שאלות של ביקורת המקרא. כלומר: לא לדון בשאלות "האם יש אלוהים?" או "האם אכן אלוהים הבטיח הבטחה כזו?".

אם הולכים על הגישה לפיה הבסיס לעקרון ארץ ישראל השלמה היא ההבטחה האלוהית ("גבולות ההבטחה"), הרי שצריך לברר מה בדיוק כללה ההבטחה הזו. בעזרת גוגל וויקיפדיה מצאתי מספר התייחסויות מקראיות להבטחה האלוהית על ארץ ישראל, שמהם אפשר לנסות לחלץ תשובות בנוגע לגבולות ארץ ישראל השלמה ומשמעותם:

            אלוהים לאברהם – "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת" – בראשית, פרק ט"ו, פסוק י"ח

            אלוהים ליוסף – "וְהִנֵּה יְהוָה נִצָּב עָלָיו וַיֹּאמַר אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ" – בראשית, פרק כ"ח, פסוק י"ג

            אלוהים למשה (ודרכו לבני ישראל) במעמד הר סיני – "כ הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ לִשְׁמָרְךָ בַּדָּרֶךְ, וְלַהֲבִיאֲךָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הֲכִנֹתִי. כא הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ, אַל תַּמֵּר בּוֹ, כִּי לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם, כִּי שְׁמִי בְּקִרְבּוֹ. כב כִּי אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר, וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ. כג כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ וֶהֱבִיאֲךָ אֶל הָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַכְּנַעֲנִי הַחִוִּי וְהַיְבוּסִי, וְהִכְחַדְתִּיו. כד לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם, כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם. כה וַעֲבַדְתֶּם אֵת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם וּבֵרַךְ אֶת לַחְמְךָ וְאֶת מֵימֶיךָ, וַהֲסִרֹתִי מַחֲלָה מִקִּרְבֶּךָ. כו לֹא תִהְיֶה מְשַׁכֵּלָה וַעֲקָרָה בְּאַרְצֶךָ, אֶת מִסְפַּר יָמֶיךָ אֲמַלֵּא. כז אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם, וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף. כח וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ, וְגֵרְשָׁה אֶת הַחִוִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי מִלְּפָנֶיךָ. כט לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת, פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. ל מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ עַד אֲשֶׁר תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ. לא וְשַׁתִּי אֶת גְּבֻלְךָ מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר, כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ. לב לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית. לג לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי, כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ." – שמות, פרק כ"ג, פסוקים כ-לג

            אלוהים למשה בהר נבו – "א וַיַּעַל מֹשֶׁה מֵעַרְבֹת מוֹאָב אֶל הַר נְבוֹ רֹאשׁ הַפִּסְגָּה אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וַיַּרְאֵהוּ יְהוָה אֶת כָּל הָאָרֶץ אֶת הַגִּלְעָד עַד דָּן. ב וְאֵת כָּל נַפְתָּלִי וְאֶת אֶרֶץ אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה וְאֵת כָּל אֶרֶץ יְהוּדָה עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן. ג וְאֶת הַנֶּגֶב וְאֶת הַכִּכָּר בִּקְעַת יְרֵחוֹ עִיר הַתְּמָרִים עַד צֹעַר. ד וַיֹּאמֶר יְהוָה אֵלָיו זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה הֶרְאִיתִיךָ בְעֵינֶיךָ וְשָׁמָּה לֹא תַעֲבֹר" – דברים, פרק ל"ד, פסוקים א-ד

            נבואת יחזקאל – "יג כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה גֵּה גְבוּל אֲשֶׁר תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים. יד וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם בְּנַחֲלָה. טו וְזֶה גְּבוּל הָאָרֶץ לִפְאַת צָפוֹנָה מִן הַיָּם הַגָּדוֹל הַדֶּרֶךְ חֶתְלֹן לְבוֹא צְדָדָה. טז חֲמָת בֵּרוֹתָה סִבְרַיִם אֲשֶׁר בֵּין גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וּבֵין גְּבוּל חֲמָת חָצֵר הַתִּיכוֹן אֲשֶׁר אֶל גְּבוּל חַוְרָן. יז וְהָיָה גְבוּל מִן הַיָּם חֲצַר עֵינוֹן גְּבוּל דַּמֶּשֶׂק וְצָפוֹן צָפוֹנָה וּגְבוּל חֲמָת וְאֵת פְּאַת צָפוֹן. יח וּפְאַת קָדִים מִבֵּין חַוְרָן וּמִבֵּין דַּמֶּשֶׂק וּמִבֵּין הַגִּלְעָד וּמִבֵּין אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיַּרְדֵּן מִגְּבוּל עַל הַיָּם הַקַּדְמוֹנִי תָּמֹדּוּ וְאֵת פְּאַת קָדִימָה. יט וּפְאַת נֶגֶב תֵּימָנָה מִתָּמָר עַד מֵי מְרִיבוֹת קָדֵשׁ נַחֲלָה אֶל הַיָּם הַגָּדוֹל וְאֵת פְּאַת תֵּימָנָה נֶגְבָּה. כ וּפְאַת יָם הַיָּם הַגָּדוֹל מִגְּבוּל עַד נֹכַח לְבוֹא חֲמָת זֹאת פְּאַת יָם. כא וְחִלַּקְתֶּם אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם לְשִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. כב וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. כג וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה." – יחזקאל, פרק מ"ז, פסוקים יג-כג.

גבולות "ארץ ישראל השלמה" בהקשר התיאולוגי

הבעיה הראשונה שמתעוררת בניסיון לחלץ את גבולות "ארץ ישראל" מהטקסטים האלו היא להבין לאן מתייחסות נקודות הציון השונות שמוזכרות בהם. למשל: יש יותר מנהר אחד במצרים. בנוסף, נראה שבין האזכורים השונים בתנ"ך להבטחה האלוהית יש אי-עקביות.

בספר בראשית (מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת) ושמות (מִיַּם סוּף וְעַד יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד הַנָּהָר) נראה שגבולות "ארץ ישראל" מגיעים מאיפשהו במצרים (נהר מצרים, ים סוף, מדבר סיני?) עד איפשהו בסוריה (נהר הפרת, "הנהר"?). מנגד, בספר דברים ויחזקאל יש תיאור מפורט יותר, והשטח שמסתמן בו נדמה קטן יותר.

בהיעדר יכולת עצמאית להשוות בין התיאורים על מפה, הנה מה שויקיפדיה מציעה (יצוין שאחד ההבדלים במפות של ויקיפדיה הוא שהמפה של בראשית מתייחסת ל-"נהר מצרים" כנהר הנילוס, בעוד שהמפה של דברים ויחזקאל מתייחסת אליו כואדי אל עריש):

ארץ ישראל - גבולות ההבטחה (דברים ויחזקאל). מתוך ויקיפדיה

ארץ ישראל – גבולות ההבטחה (דברים ויחזקאל). מתוך ויקיפדיה

 

ארץ ישראל - גבולות ההבטחה (בראשית ושמות). מתוך ויקיפדיה

ארץ ישראל – גבולות ההבטחה (בראשית ושמות). מתוך ויקיפדיה

השאלה המעניינת יותר בעיניי היא מה בעצם אלוהים הבטיח על פי התנ"ך בנוגע לארץ ישראל? די ברור שהוא הבטיח שהארץ תהיה של בני ישראל (בהערת אגב – האם מההבטחה לאברהם לא בעצם נגזר שהארץ תהיה גם של בני ישמעאל?): " לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת", " הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֶךָ", "זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתְּנֶנָּה", וכו'.

אבל מה המשמעות של נתינת הארץ לבני ישראל? מהן "זכויות הקניין" על ארץ בהקשר התיאולוגי? הדבר היחיד שעולה ממש מהטקסטים, עד כמה שאני מבין אותם, היא שההבטחה האלוהים מתייחסת לכך שבני ישראל יוכלו להתנחל בארץ ישראל: "תִּפְרֶה וְנָחַלְתָּ אֶת הָאָרֶץ", "תִּתְנַחֲלוּ אֶת הָאָרֶץ לִשְׁנֵי[ם] עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל יוֹסֵף חֲבָלִים. וּנְחַלְתֶּם אוֹתָהּ אִישׁ כְּאָחִיו אֲשֶׁר נָשָׂאתִי אֶת יָדִי לְתִתָּהּ לַאֲבֹתֵיכֶם וְנָפְלָה הָאָרֶץ הַזֹּאת לָכֶם בְּנַחֲלָה".

אבל בגדול זהו. בניגוד, למשל, לתכניות של נשים בירוק ובנט שקישרתי אליהם בפוסט הקודם – אין איזכור בהבטחה האלוהית למשהו שמדבר על "ריבונות" (מושג שמקורו באירופה של המאה ה-16, לא בתנ"ך).

אדרבא, בהבטחות האלו אין בכלל איזכור לנושא של שלטון מרכזי, אפילו שיחזקאל התנבא בימי בית ראשון ומושג המלוכה היה כבר נוכח – הארץ הובטחה כנחלה לשבטים ולא ל-"בני ישראל" כישות אחת (בהקשר זה – המקרה של בנות צלפחד מדגים שהנחלה היא אמנם "קניין" של השבט, אבל באופן משותף היא גם קניין של פרטים בתוך השבט).

כמו כן, ובניגוד למה שניתן היה אולי לצפות – ההבטחות האלוהיות לא קובעות שעמים אחרים לא יוכלו להתנחל גם הם בארץ ישראל. למעשה, נראה שיחזקאל ממש מציין במפורש שגם עמים אחרים יוכלו לגור בארץ "וְהָיָה תַּפִּלוּ אוֹתָהּ בְּנַחֲלָה לָכֶם וּלְהַגֵּרִים הַגָּרִים בְּתוֹכְכֶם אֲשֶׁר הוֹלִדוּ בָנִים בְּתוֹכְכֶם וְהָיוּ לָכֶם כְּאֶזְרָח בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִתְּכֶם יִפְּלוּ בְנַחֲלָה בְּתוֹךְ שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וְהָיָה בַשֵּׁבֶט אֲשֶׁר גָּר הַגֵּר אִתּוֹ שָׁם תִּתְּנוּ נַחֲלָתוֹ נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה".

אם זה אכן ניתוח נכון, הרי ש-"נאמני ארץ ישראל השלמה" (לפחות אלו מבינם שדוגלים בהקשר התיאולוגי של "ארץ ישראל") היו צריכים לקדם מדיניות של הבטחת זכותו של כל יהודי לגור איפה שהוא רוצה – ממצרים ועד סוריה. גם אם המדיניות הזו תבוא על חשבון, נניח, ריבונות ישראלית בחלק משטחי ארץ ישראל.

בכל אופן, במעמד הר סיני התמונה מורכבת יותר. מצד אחד, אלוהים אמנם מצווה שבני הארץ "לֹא יֵשְׁבוּ בְּאַרְצְךָ פֶּן יַחֲטִיאוּ אֹתְךָ לִי, כִּי תַעֲבֹד אֶת אֱלֹהֵיהֶם כִּי יִהְיֶה לְךָ לְמוֹקֵשׁ" ומבטיח לשלוח מלאך וצרעה שיסייעו לגרש ולהשמיד אותם. מצד שני, אלוהים גם מציין "לֹא אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ בְּשָׁנָה אֶחָת, פֶּן תִּהְיֶה הָאָרֶץ שְׁמָמָה וְרַבָּה עָלֶיךָ חַיַּת הַשָּׂדֶה. מְעַט מְעַט אֲגָרְשֶׁנּוּ מִפָּנֶיךָ". כלומר: תהיה תקופה בה בני ישראל ועמי הארץ ישבו בה ביחד כדי להתמודד עם השממה והסכנות האחרות שבארץ.

בכלל, מעניין לראות שהטקסט ממעמד הר סיני לא מנוסח כהבטחה. זאת, בניגוד למה שאלוהים אומר לאברהם וליוסף ואפילו למשה בהר נבו. האמירה בהר סיני מנוסחת כאוסף של ציוויים/איסורים ("הִשָּׁמֶר מִפָּנָיו וּשְׁמַע בְּקֹלוֹ", " לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם", " לֹא תִכְרֹת לָהֶם וְלֵאלֹהֵיהֶם בְּרִית.") והתניות ("אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמַע בְּקֹלוֹ וְעָשִׂיתָ כֹּל אֲשֶׁר אֲדַבֵּר, וְאָיַבְתִּי אֶת אֹיְבֶיךָ וְצַרְתִּי אֶת צֹרְרֶיךָ"). נראה כאילו הפן ההבטחתי שכן קיים בטקסט הזה מתייחס באופן מאוד קונקרטי לתקופה מסוימת (של כיבוש הארץ), בעוד שההבטחה ביתר האיזכורים מנוסחת באופן שאינו מעוגן בזמן/פעולה מסוימת.

 

אני מניח, אגב, שבגלל הבורות המוחלטת שלי בהלכה, אני מפספס הרבה פרשנויות וביאורים רווחים שמשפיעים על ההבנה של ההבטחה האלוהית בנוגע לארץ ישראל. אשמח לשמוע אם זה אכן המצב. מכל מקום, לתחושתי ההקשר התיאולוגי הוא ממילא פחות דומיננטי בשיח הציבורי הישראלי, וכנראה שהוא גם יספק הכי פחות הזדמנויות לשיח משותף גם לחילונים.

בפוסט הבא אנסה לדבר על ההקשר ההיסטורי-מקראי של "ארץ ישראל השלמה" – שלו היה מאז ראשית הציונות מקום משפיע (גם, ואולי אף בעיקר, בקרב ציונים חילונים).

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

2 תגובות על גבולות ההבטחה: "ארץ ישראל" בהקשר התיאולוגי

  1. פינגבאק: מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה: "ארץ ישראל" בהקשר ההיסטורי-מקראי | בנאליה

  2. פינגבאק: בית לאומי לעם היהודי: "ארץ ישראל" בהקשר המדיני-מודרני | בנאליה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s