הנשגב הדיגיטלי

בימים האחרונים נחשפתי ל-Ngram, כלי של גוגל שמאפשר לבדוק את השכיחות של מחרוזות תווים שונות בכל הספרים שנמצאים ב-Google Books, בחתך על פי שנים.

חלק מהחיפושים שהרצתי הובילו בתוך שניות להמחשה ויזואלית של מגמות חברתיות שמוכרות ברמה האינטואטיבית. למשל, נפח העיסוק במונח "סוציאליזם" היה יציב יחסית עד שנות ה-80 ואז התחיל לצנוח; ובמקביל נפח העיסוק במונח "ליברליזם" עשה דרך הפוכה.

ליברליזם סוציאליזם

היה משהו מאוד קוסם ב-Ngram, מה שהוביל אותי להתעסקות על גבול האובססיבית בכלי, לרבות העלאה מרוגשת של צילומי מסך לפייסבוק כל כמה דקות. אחרי הצפה של הפיד (אגב, עקב חשש מגל אנפרונדים מאסיבי, עברתי להעלות את הגילויים שמעניינים אותי לטאמבלר במקום) שגררה תגובות נלהבות בסך הכל, גם אם חלקן לוו ברמיזות לפיהן אני זקוק לטיפול, לא יכלתי שלא לחשוב – למה בעצם הגרפים האלו מעניינים מישהו?

כמו שחלק מחבריי ציינו, לא ברור אילו מסקנות אפשר להסיק מהמגמות שנראה שמשתקפות בגרפים. מה שכיחות של מילה או ביטוי בספרים יכולים לייצג, אם בכלל, מעבר להיבטים בלשניים ספציפיים (כמו השינוי בדרך בה נהוג לתעתק לעברית את Hollywood)?

הוליווד

המסקנה שלי היא שהתחושות שהגרפים האלו מעוררים באופן אינסטינקטיבי בכלל לא קשורות ל-Ngram (וביג-דאטה בכלל) ככלי מדעי, על כל הבעיות שיש בביג-דאטה ככלי מדעי, אלא ל-Ngram (וביג-דאטה בכלל) ככלי אמנותי.

 על מושג "הנשגב"

מאז המאה ה-18 נהוג להתייחס ל-"נשגב" (Sublime) בתור איכות אסתטית ששונה מה-"יפה" (Beautiful). בעוד שה-"יפה" מושך אותנו בגלל שהוא גורם לנו להנאה, ה-"נשגב" מושך אותנו אבל בו בזמן גורם לנו להרגיש אימה. ביכולתו של ה-"נשגב" להרוס אותנו. ה-"יופי" נובע מהצורה של האובייקט (שמוגדרת על ידי הגבולות שלו), בעוד שה-"נשגבות" נובעת מתכונות שנמצאות מחוץ לגבולות האובייקט, מחוץ לגבולות בכלל.

בטבע אפשר למצוא הרבה מאוד "יופי", וגם הרבה "נשגבות" – ורד, למשל, הוא "יפה"; וסערת ברקים, כדוגמא, היא "נשגבת". הזרם הרומנטי באמנות, נקשר לרעיון ה-"נשגב" בטבע. בניגוד לזרם הניאו-קלאסי, שמבטא רעיונות של תקופת הנאורות כמו השליטה של האדם בסביבתו, והכלת סדר; הזרם הרומנטי העדיף להתעסק דווקא בהיבטים בלתי נשלטים והרסניים שבטבע. סוג הדברים שאמורים לברך עליהם ברוך עושה מעשה בראשית.

המהפכה התעשייתית, לצד התפתחויות מדעיות והנדסיות שונות – מפעלים, נמלי ענק, אורות חשמל, הביאה להתעסקות של אמנים גם ב-"נשגב התעשייתי" ו-"הנשגב העירוני". הרי מה אפשר להרגיש בפעם הראשונה למול מטרופולין כמו ניו-יורק חוץ מתחושה של משיכה מהולה באימה – תחושה של השתאות?

 הנשגב הדיגיטלי

בשנות התשעים הפילוסוף האיטלקי מריו קוסטה טען שאנחנו נכנסים לעידן של אסתטיקה חדשה, שהמאפיין העיקרי שלה הוא "הנשגב הטכנולוגי". הנשגב הטכנולוגי, בעיני קוסטה, מאופיין ע"י דברים כמו מחיקת הסובייקט בתהליך היצירה, וטשטוש המשמעות והמסומן. מאוד מזכיר דברים שערן הדס עוסק בהם, וחייבים להודות שבאמת יש ביצירות שלו משהו נשגב.

אבל הנשגבות של Ngram שונה, לדעתי. הגרפים של Ngram מעמתים אותנו בין-רגע עם דברים שהם כל כך הרבה יותר גדולים מאיתנו, וע"י כך מאמתים עבורנו את אפסותנו שלנו למולם – כל קורפוס הספרים שנכתב במאות השנים האחרונות; כל המילים שנהגו; כל הרעיונות שנחשבו, צברו פופולאריות, הופרכו, ונשכחו; וכו'.

וזה, לא על ידי מחשבה ערטיאלית על "ידע" אנושי חסר גבולות, אלא ע"י הצגה ויזואלית שממחישה כמה המושג הבלתי נתפס הזה הוא אמיתי וממשי. גוגל לא סתם אומרים "כל הספרים בעולם", אלא נוקבים במספר ממשי וסופי – מאה עשרים ותשע מליון, שמונה-מאות ושישים וארבע אלף, ושמונה מאות שמונים ספרים (נכון ללפני שלוש וחצי שנים). והרי זה עצם טבעו של ה-Sub-Lime היותו בדיוק מתחת לגבול התפיסה.

העובדה שכל כך הרבה מידע הוא כל כך נגיש לנו – ללא ספק יותר מידע משנוכל ללמוד, לתפוס, או להבין לעומק – ויכול להיות מתומצת בתוך שניות ע"י אלגוריתם; היא לדעתי אחד המושגים הכי מאיימים ועם זאת הכי מסקרנים שאנשים בזמננו יכולים לחוות באופן בלתי מתווך. בגלל זה ל-Ngram יש חשיבות, בעיניי, ככלי אמנותי – הוא מאפשר לנו לחוות את הנשגב הדיגיטלי.

עבר עתיד אנגליתבעבר (עד 1907) אנשים דיברו יותר על העתיד מאשר על העבר. מאז אנחנו מדברים יותר על העבר מאשר על העתיד. אילוסטרציה.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על הנשגב הדיגיטלי

  1. דואלוג הגיב:

    יפה. הרעם והסער במרחב הווירטואלי.
    *מעמת לא?

    • 50stuck הגיב:

      תכלס "הרעם והסער במרחב הווירטואלי" היה יכול להיות כותרת טובה.

      * אכן. פליטת קולמוס מעניינת. עכשיו אני תוהה האם להחליף ל-"מעמת עם" או "מאמת ש". נראה לי שאלך על פעם ככה ופעם ככה. תודה על החידוד!

  2. פינגבאק: 'בקְשה' או: על מושג האמת | קונ-טקסט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s