מגגלים ומצייצים כמו בניינטיז: השפעת(?) האינטרנט על השיח לקראת הבחירות

רקע

אחת ההשלכות הפוליטיות שמיוחסות לטלוויזיה במאה ה-20 היא שהיא גרמה לאנשים להתרכז יותר במנהיגים (פרסונות), ופחות במפלגות ורעיונות (למשל: כאן, כאן, וכו') – שהיוו מוקד מרכזי, כך הולכת הטענה, שאפיין את הפוליטיקה המפלגתית בעידן הדפוס.

נשאלת השאלה איך האינטרנט ישפיע על השיח הפוליטי במאה ה-21; והאם הוא "יהפוך" בחזרה את המגמה הזו על ידי הגברת העיסוק הציבורי במנגנונים מפלגתיים ובהיבטים ה"רחבים" אחרים של מפלגות (שכביכול מתאימים יותר לאתוס הרשתי של האינטרנט).

השיח הפוליטי באינטרנט – הלכה למעשה

נראה שלמרות שהאינטרנט הולך ונהיה גורם דומיננטי יותר בשיח הפוליטי, עדיין יש נטייה לשעתק אליו דפוסי שיח מ"מדיה המוניים" (בדגש על הטלוויזיה והעיתון).

כך, למשל, מפלגת "יש עתיד" השיקה בבחירות האלו מנגנון מבוסס ווטסאפ להפצת מסרים מהמפלגה אל "פעילי שטח" דיגיטליים שיוכלו לעזור להפיץ אותם. בדומה, בסקר שפורסם הסופ"ש ב"יומן" (27 בפברואר, בערך מדקה 18:30) נטען כי 14% מהאנשים נחשפים לקמפיינים פוליטיים ברשתות החברתיות, וכי 38% נוספים נחשפים לקמפיינים כאלו באתרי אינטרנט (סה"כ 52% – יותר משיעור האנשים שדיווחו על חשיפה לקמפיינים פוליטיים בטלוויזיה – למרות שההצגה בגרף גורמת לזה להראות אחרת …).

ערוץ1 סקר

במובן הזה, נראה שהאינטרנט והרשתות החברתיות משמשות את המפלגות ככלי נוסף, אולי יעיל יותר, להפצת מסרים "מלמעלהלמטה"; אבל לא משמש באמת לתקשורת דוכיוונית בין הציבור לבין נבחריו.

עדות נוספת לכך ניתן לראות בניתוח העתי של פרופ' קרין נהון על השיח הפוליטי ברשתות החברתיות, שהוא בעיקרו ניתוח של פרסומים רשמיים של פוליטיקאיים – כאשר "התגובה הציבורית" אליהם משוקללת בעיקר ע"י לייקים ושיתופים.

מנגד, נסיון להתייחס גם להיבטי "מלמטהלמעלה" של שימוש פוליטי באינטרנט, יכול להוביל לדוגמא לניתוח היבטים אחרים של שיח הגולשים הפוליטי ברשתות חברתיות (כמו שקולקטיב תוצרת עשו למשל לפני שנתיים – בניתוח מעמיק יותר משיפורט בפוסט הזה).

בדיקה: מי מעניינים אנשים בשיח הפוליטי ברשת?

בפוסט הזה אנסה להציג שני היבטים כאלו שמתארים זוויות שונות של השאלה “מה מעניין אנשים ברשת?”: שכיחות מילים בציוצי טוויטר (ע"ב הכלי TOPSY) שכביכול מייצגים "על מה אנשים מדברים ברשת"; ושכיחות חיפושים בגוגל (ע"ב Google Trends) שכביכול מייצגים "לגבי מה אנשים מחפשים מידע ברשת".

בשני הכלים האלו ניסיתי למצוא ממצאים אודות המפלגות המרכזיות שמתמודדות בבחירות (כמה מחפשים אותן בגוגל/מזכירים אותן בטוויטר), ואודות העומדים בראשן (כנ"ל).

חיפושים בגוגל (בחודש האחרון)*

נתניהו הליכוד הרצוג לבני המחנצדרעי שסבנט הבית היהודי  ישי יחד כחלון כולנו לפיד עתיד מרצ גלאון

*לא היה נפח חיפושים גדול מספיק עבור "גלאון", “ישראל ביתנו", "ליצמן", "יהדות התורה", ו"הרשימה המשותפת" (גם בערבית).

ציוצים בטוויטר (בשלושת החודשים האחרונים)**

נתניהו הליכודהרצוג לבני המחנה הציוני דרעי שסבנט הבית היהודי המשותפת עודה  כחלון כולנו ליברמן ישראל ביתנו ליצמן יהדות התורה לפיד עתיד מרצ גלאון

מספר הציוצים שאוחזרו הנוגעים למפלגות או לראשיהן:

נתניהו 17431 5671 הליכוד
הרצוג 4186 3077 המחנה הציוני
לבני 2389
בנט 5943 2180 הבית היהודי
דרעי 2664 2012 שס
כחלון 3286 2743 כולנו
ליברמן 2963 563 ישראל ביתנו
ליצמן 441 561 יהדות התורה
לפיד 5984 1921 יש עתיד
גלאון 1017 2022 מרצ
איימן עודה 672 551 הרשימה המשותפת

**מן הסתם לא ברור שכל שימוש בטוויטר במילים "יחד" ו"כולנו", למשל, נעשה בהקשר לשם המפלגה – ולכן אדרבא הממצאים האלו מעידים על יותר שיח אודות ראש המפלגה מאשר על המפלגה עצמה.

ניתוח / הערות לסיכום

על פניו, נראה שהתנהגות הגולשים באינטרנט בהקשרי מערכת הבחירות הקרבה (ככל ששכיחות הציוצים בטוויטר והחיפושים בגוגל אכן מהווים מדגם מייצג של התנהגות זו) ממוקדת גם היא בראשי המפלגות הרבה יותר מאשר במפלגות עצמן.

זאת, בדומה לשיח הפוליטי "הטלוויזיוני", ובניגוד לחלק מהתחזיות אודות השפעת האינטרנט על השיח הפוליטי. עם זאת, חשוב לציין כמה נקודות שעומדות בסתירה לכך:

1. נראה כי מרצ (גם בחיפושי גוגל וגם בציוצים) "מעניינת" יותר מאשר זהבה גלאון. בדומה, יהדות התורה נראית "מעניינת" יותר מאשר יעקב ליצמן בציוצים (אם כי לא ברור האם מי שמדבר על ליצמן/יהדות התורה בטוויטר הם אכן מדגם מייצג לציבור אותו המפלגה מתיימרת לייצג). הנתונים בנוגע לש"ס, הגם ונראית נטייה שמעידה על יותר עניין בדרעי, לא ברורים.

2. השיח הפוליטי באינטרנט לא מתקיים בואקום, ומטבע הדברים הוא עדיין מושפע מאוד מהשיח הטלוויזיוני. למשל, ניתן להבחין ב-26 בפברואר בזינוק משמעותי במספר הציוצים הכוללים את מנהיגי המפלגות אשר השתתפו באותו היום בעימות בערוץ 2.

3. יכול להיות שהתחזיות בנוגע להשפעת האינטרנט על השיח הפוליטי נכונות בטווח הארוך יותר, ושאנחנו עדיין נמצאים במעין "מצב ביניים" בנוגע להשפעת המדיום הזה. בהקשר הזה, מעניין לציין יוזמות דוגמת "מתפקדים!או "כנסת פתוחה" אשר יעדן המוצהר הוא לרתום את האינטרנט לצורך שינוי בתרבות הפוליטית הישראלית בכיוונים האלו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized, עם התגים . אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s