#פכמ15: רשמים

ביום רביעי האחרון הלכתי לכנס "DATA ומדינה" שארגנו תלמידי פכ"מ באוניברסיטה העברית.

קודם כל – עד כמה שאני יכול לשפוט (אמנם רק enthusiast של התחום, אבל אני מניח שיצא לי לקרוא הרבה חומרים ולצפות באינטרנט בהרבה פאנלים בתחום, יחסית ללאאקדמאי) היה כנס ברמה ממש גבוהה. לא היה מבייש גם את ה-OII.

מגניב מאוד לראות כנס ברמה כזו בארץ. לא טריוויאלי בכלל בהתחשב בכך ש(א) הכנס הופק ע"י תלמידי התכנית (ב) אין מרכז אקדמי אינטרדיסיפלינארי קבוע בישראל לפיתוח ידע בתחום הזה. זו בפני עצמה הוכחה לכך ש"הרשת" מנצחת את המבנים ההיררכיים בנוגע לפיתוח ידע רלוונטי.

הכנס ביטא שילוב אינטרדיסיפלינארי אמיתי: בין תחומים שונים באקדמיה, לצד שילוב מעניין בין פרקטיקנים לבין תיאורטיקנים. זה הוביל לכך שנוסף על אמירות "בנאליות" אך חשובות (כידוע, הבלוג הזה לא מזלזל כלל באמירות בנאליות – קשה מאוד להסביר את המובן מאליו) עלו גם אמירות מחדשות, וחשוב מכך – שיח שהיה מעניין מאוד לצפות בו.

עשיתי לייב טוויט של האירוע, אותו אפשר למצוא בהאשטאג #פכמ15. אבל הנה סיכום של כמה היילייטים ומחשבות שעלו בי בעקבות הכנס:

חשיבות הטכנולוגיה לתהליכים חברתיים בעידן הנוכחי (מיומנות בסיסית בהבנה ובהשפעה על החברה והמדינה)

אחד המסרים שעברו כחוט השני בין ההרצאות והמושבים השונים היה על החשיבות של אוריינות טכנולוגית בסיסית למי שרוצה להתעסק באופן רציני בתהליכים חברתיים היום.

זה מזכיר לי אמירה של ערן הדס (שאני לא מוצא כרגע) שאמר שהמתכנתים של היום דומים לנזירים שלפני מהפכת הדפוס. היתרון שנותן ידע בתכנות דומה ליתרון שנתנה האוריינות בזמנו. הגישה ל"דיבור עם מחשבים" נותנת כח גדול מאוד היום.

למשל, פרופ' שיזף רפאלי אמר שעידן הביג דאטה "מחייב את מדעי החברה להפנים בסילבוסים שצריך לעזוב את מורשת הסקרים אל עבר ניתוח רשתות". גם ד"ר רועי צזנה טען שמי שמלמד היום מדעי המדינה בלי ללמד אלגוריתמיקה והתמודדות עם מאגרי מידע עתק עושה טעות, שכן זו הופכת להיות מיומנות בסיסית בהבנת (ובטח בהשפעה/ניהול) של המדינה.

בכלל, חלק נכבד מהביקורת בכנס הופנה כלפי האוריינות הטכנולוגית הלא מספקת בקרב אקדמאים העוסקים במחקר חברה ובקרב וגורמי קבלת החלטות (נבחרי ציבור, ביורוקרטים, רגולטורים). פרופ' תהילה שוורץאלטשולר תלתה את האשמה במדיניות המאגר הביומטרי ובצווי איסור פרסום, למשל, ברמתה הנמוכה של הבנה טכנולוגית בקרב הביורוקרטיה בישראל.

בהקשר הזה, אגב, מעניין להזכר בטענה של טל שניידר בזמנו לפיה רה"מ לא ממש עושה שימוש בטכנולוגיה.

עם זאת, טכנולוגיה אינה חזות הכל (בסוף כל מסמך שאתה קורא ב.gov.il יושב ביורוקרט עם מקלדת)

אחד הדברים שאהבתי בכנס היה ש, בניגוד לחלק מהשיח בתחום, בהחלט לא הייתה "התבטלות" מול הטכנולוגיה, אלא נסיון להכיר בחשיבותה אך גם במגבלותיה ובמקומות בהם היא משמשת למעשה כמעטה שתחתיו מסתתרים כוחות הגמוניים "שקופים".

במובן הזה, ההשקפה שמתוכה נראה שהכנס התרחש הייתה מאוד שונה מגישת "כשתבוא לדבר עם מחשב בוא כטפיל".

פרופ' קרין נהון דיברה על הפן ה"שקוף" של רגולציה באמצעות קוד שמתבצע עלינו באמצעות ה-design של אפליקציות שאנחנו משתמשים בהן, ובאמצעות מבנה הרשתות. ד"ר לילך ניר, אחראית על הנגשת מידע לציבור במשרד המשפטים, ציינה שבתהליך תכנון מערכות המידע ברשויות הממשלתיות לא לוקחים בחשבון את שאלת הנגשת המידע מאוחר יותר לציבור (TBD – Transperency By Design).

בכלל, תכנון מערכות המידע ואופן הפצת המידע – בטח זה המדינתי הוא תהליך פוליטי חשוב וככזה דורש שהציבור יהיה מודע לו וישפיע עליו (ולא יקבע באופן בלעדי רק על ידי הביורוקרטיה).

בכלל, עלו הרבה שאלות בנוגע להשלכת עידן המידע על מוסדות "יסוד" של הדמוקרטיה המערבית: המפלגה כמוסד המתווך בין הציבור הרחב לבין נציגיו, עצם הרעיון של נציגי ציבור, וכו'.

תפקיד הציבור

הרבה מהכנס עסק במתח שבין השיח הציבורי לבין הביורוקרטיה בהקשרי עיצוב מדיניות בעידן שבו זו מבוססת על דאטה (data-driven politics). הטענה של ד"ר פריזט, הכריזמטי מאוד, הייתה שהרגולציה צריכה להפסיק להיות scenario-driven, כלומר להקבע על ידי מודלים שנקבעים מבעוד מועד; ולהפוך להיות data-driven, היינו: על מבחן התוצאה בפועל (כולל היזון חוזר על הגדרת היעדים וכו').

אבל אם ההשפעה בפועל של כל מדיניות נבחנת באופן אוןליין ומתבצעות בה התאמות לאור כך: מה המשמעות/החשיבות של הגדרת המדיניות מלכתחילה? השאלה כמובן רלוונטית גם בנוגע להגדרת יעדי העל, (בהנחה שנותרת לביורוקרט/הרגולטור הבודד חופש בהגדרת אופן המדידה של יעדים אלו.

במסגרת תמת "הטכנולוגיה אינה חזות הכל", עלו תפיסות שונות בנוגע לתפקיד שהציבור צריך/עתיד לקחת לעצמו למול המדינה בעידן המידע.

אחת האמירות המעניינות יותר בכנס, בעיניי, הייתה אמירה של ד”ר תהילה אלטשולר שוורץ לפיה חשוב לזכור ששקיפות ושיתוף ציבור הם בעצם רק אמצעים שאמורים לשרת תכלית כלשהי. ד"ר ניר טענה, בדומה, שצריך לבחון מחדש את אקסיומת "השקיפות" – ושבמבחן התוצאה היא לא משיגה באמת את מה שהיא יועדה להשיג: שיפור עבודת הממשל, הגברת אמון הציבור באופן התנהלות המדינה, וכו'.

מנגד, שבי קורזן מ"הסדנה לידע ציבורי" טענה שתפקיד הציבור הוא למעשה "להיאבק" על מקומו במאזן הכוחות מול המדינה בעידן המידע – וכך השקיפות אינה באמת אמצעי לתכלית, אלא תכלית בפני עצמה. בדומה, פרופ' נהון טענה שתפקידנו כאזרחים הוא לקדם רשת מבוזרת אמיתית (להלחם בהיווצרות hubs שיאפשרו רגולציה, מעקב, השפעה) לצורך קידום מצב של שקיפות אמיתית.

גישה שלישית, של פרופ' דני דולב, הייתה שתפקיד הציבור הרחב הוא לגרום לרגולציה המדינתית לעבוד עבורו ולא עבור בעלי אינטרס.

מחשבות בנוגע למוסד הידע, וחשיבות יצירת השפה המשותפת

השאלה הזו: על מה, אם בכלל, יש לקיים דיון ציבורי במסגרת תהליכי קבלת החלטות בעידן המידע; מתחברת גם לשאלת ההשלכה של עידן המידע על מוסד ה"ידע" בה דן בכנס ד"ר בועז מילר. ההשפעה המרכזית, לטענתו, נוגעת להצדקה שלנו בנוגע לידע – אופן ההכרעה בין טענות מנוגדות ל"ידיעה". לטענתו, בעוד שבעבר הגנה על אמונה בנוגע לידיעה התבססה על מקור סמכות (למשל: הטענה שלי נכונה כי אמר לי אותה הפרופ' שלי/קראתי אותה בספר הזה/הרב שלי אמר לי אותה), כיום יש פקפוק במקור הסמכות והטכנולוגיה מאפשרת כביכול "בדיקה" של טענה (נתוני מקור זמינים לכולם) ובכך מבזרת את הסמכות בין כולם.

כך, לטענתו, כיום כל ידע הוא חלק ונתון בהקשר (סמכות מסוימת שאנו מקבלים באותו הרגע). במובן הזה "הפוסטמודרניזם ניצח".

אבל אני חושב שיש כאן אלמנט נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו: האופן בו אנו מפתחים מערכת מושגית בסיסית (בין אם באופן מילולי ובין אם באופן ויזואלי/אחר) שעל גביו ננהל את הדיון מלכתחילה. ברובד הזה אני חושב שהטכנולוגיה משחקת תפקיד משמעותי יותר היום. ברור שלכל אחד יש דעה משלו על מה זו אהבה, אבל ערך בויקיפדיה יש רק אחד (או לפחות אחד לשפה).

במובן הזה, הדיון הציבורי לא חייב "להסתיים" עם גיבוש מדיניות כללית/הכרזה על ערכים עקרוניים ומשם לעבור אל הביורוקרטיה (למרות שבכנס נדמה שזו בהחלט הייתה התפיסה בחלקים גדולים). אחד היתרונות הגדולים של "עידן המידע" הוא האפשרות הגלומה בתהליך רציף ומתמשך של עדכון מדיניות – אמנם גם מצד הביורוקרטיה, ע"פ הנתונים בפועל, אבל גם מצד הציבור (בהינתן נגישות אמיתית, לא רק ל"שורות התחתונות" של המדיניות, אלא גם להתליך קבלת ההחלטות ועדכונן בפועל – לרבות בנוגע ליישומן בשטח).

כשמדברים על הצורך בחשיבה מחדש על מוסדות המדינה הדמוקרטית בעידן המידע – חשוב לזכור שאנו מדברים על השלכה מחדש על הקשר שבין הציבור לבין משאביו (חומריים ומידע כאחד), לא על עדכון של משהו שהביורוקרטיה/המדינה "עושה" לציבור.

במובן הזה, כפי שכתבתי בעבר, "כיכר המדינה" של הסדנה לידע ציבורי עדיין רואה בשיח הפוליטי כמשהו שעובר מהפוליטיקאים לציבור. צריך, בעיניי, לראות איך רותמים את הטכנולוגיה לשמש גם ככלי בכיוון ההפוך.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

3 תגובות על #פכמ15: רשמים

  1. nitzantal הגיב:

    1. מעניין!
    2. איזה כיף לי להיות בדיסציפלינה שחומקת מהצורך לקודד. לעת עתה
    3. ממה שכתבת התרשמתי שהיה אחוז ניכר של מרצות-נשים בכנס. האם? או שהן פשוט אמרו דברים יותר מעניינים?
    4. הנקודה לגבי "סבבה, דאטא, אבל מה עושים אתו" היא מהותית. יותר מדי דיונים כאלה נשמעים בסוף כמו דיונים על "חינוך לערכים" (אילו ערכים? האם ההיטלריוגנד היה ארגון מחנך ערכי?)

  2. 50stuck הגיב:

    1. תודה!
    2. זה אומר שאת יכולה להיות הראשונה!
    3. אחוז המרצות-נשים בכנס (מסך המרצים) היה 40% (6 נשים ו-9 גברים). פחות מהאחוז באוכלוסיה, יותר מהאחוז באקדמיה ובכנסים בדרך כלל. בגדול כמעט כולם היו מאוד מעניינים, אבל יש מצב שהנשים יותר (100% מהמושב של "מדעי המדינה" פרופר היה נשים-מרצות, ובגלל שזה בעיקר מה שמעניין אותי כנראה יש כאן גם הטייה כזו).
    4. זה בעצם כבר הדיון הערכי עצמו, לא?

  3. tehila הגיב:

    הי ונעים להכיר. הערה אחת: אתה מבלבל לאורך הפוסט בין ד"ר לילך ניר שדיברה על תקשורת (בעיקר) לבין עורכת הדין רבקי דבש, שעומדת בראש היחידה לחופש המידע במשרד המשפטים. לדעתי, הציטוטים שאתה מייחס ללילך ניר היו דבריה של רבקי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s