השפעת האקדמיה על הכנסת: בעיקר "שינוי מבפנים" או מתוך המגזר השלישי. השפעה ישירה – כ-33% ממדעי החברה.

לפני בערך שנה וחצי כתבתי על החשיבות שבניסיון אמפירי להבין "מה מדעי הרוח והחברה נתנו לחברה הישראלית בזמן האחרון" (ריפררתי בזמנו למונת'י פייטון, ועכשיו זה דווקא מזכיר לי יותר את אדי מרפי).

בתור מישהו שמתעניין בתחומי המחקר האלו, וחושב להמשיך בהם במסלולים פורמאליים, זו שאלה שמעסיקה אותי לא מעט. לפני חושד בערך נתקלתי בפוסט בבלוג של מדעי המדינה ב-LSE שמתמצת ממצאים של מחקר שבדק את הקשר בין האקדמיה והפרלמנט בבריטניה.

המחקר, שהתבסס על מקרי בוחן שנוגעים למשאלהעם בבריטניה בנוגע לחברות באיחוד האירופי, מצא ש-45% ממקרי הבוחן שנשלחו לצורך כך על ידי אוניברסיטאות בבריטניה הגיעו מתחום מדעי החברה (ובעיקר מאוניברסיטאות לונדוניות).

אז החלטתי לערוך בדיקה דומה (מצומצמת בהרבה, מטבע הדברים) כדי לנסות להבין מה מאפייני השפעת האקדמיה הישראלית על הכנסת?

מתודולוגיה

בהיעדר מקבילה למקרי הבוחן של ה-LSE, החלטתי לפנות לאתר כנסת פתוחה הנהדר של “הסדנא לידע ציבורי.

באמצעות ה-API של "כנסת פתוחה" הרצתי סקריפט שעובר על כל תמלילי ועדות הכנסת, ושם מחפש ברשימת המוזמנים אנשים שהופיעו עם התואר ד"ר או פרופ' (הקוד עצמו זמין כאן), ומחלץ את המידע עליהם לקובץ (זמין כאן אחרי קצת סידור ועיבוד).

ממצאים ומסקנות

מאז מרס 2010 (משם מתחילים הנתונים של "כנסת פתוחה") הוזמנו לועדות הכנסת בערך 6250 אקדמאים (כשאם אותו אקדמאי מוזמן לשתי ועדות זה כמובן נחשב פעמיים).

total_bycommittee

על פניו זה נשמע כמו מספר מפתיע מאוד. ממעבר על (חלק מ…)הפרוטוקולים עצמם ראיתי שבגדול אפשר לחלק את האקדמאים שמוזמנים לועדות הכנסת לשלוש קבוצות ע"פ השאלה "מתוקף מה" הם מזומנים:

קבוצה אחת היא אקדמאים שמוזמנים מתוקף המומחיות האקדמית שלהם גרידא (למשל: ד"ר ז'וזה גרינצוויג, מהחוג לחקלאות באוניברסיטה העברית, הוזמן להסביר לועדת המדע והטכנולוגיה על שינויי האקלים בעולם). בקבוצה הזו מניתי גם אקדמאים שמגיעים כדי להסביר על תנאי ההעסקה באוניברסיטאות, וכו'.

קבוצה שנייה היא אקדמאים שמוזמנים מתוקף פעילות פוליטית/ציבורית שהם מנסים לקדם – בין אם הם חברים בעמותה מסוימת, מכון מחקר מסוים, וכו' (למשל: ד"ר תהילה אלטשולר שהגיעה לדיון של ועדת חוק חוקה ומשפט בנוגע לחוק חופש המידע כדי לקחת חלק בשיח בנושא; ד”ר יצחק קדמן, מנכ”ל המועצה הלאומית לשלום הילד שמגיע לדיונים רבים של הועדה לזכויות הילד).

הקבוצה השלישית היא גורמים שמוזמנים מתוקף תפקידם הרשמי במדינת ישראל, שהם גם אקדמאים – במקרה או שלא במקרה (למשל: הוטרינר הראשי של משרד החקלאות שמגיע לדיון על תיקון חוק בתחום אחריותו).

בגלל שלא הצלחתי לחשוב על דרך אוטומאטית לסווג את האקדמאים לשלוש הקבוצות האלו, החלטתי לבצע את הסיווג באופן עצמאי (ולכן הלכתי רק על אקדמאים שזומנו בשנת 2015, והנתונים מכאן והלאה יתייחסו רק לשנה האחרונה).

בשנה זו זומנו לכנסת 412 אקדמאים, 553 פעם (שלא במפתיע שיאנית הזימונים היא ד”ר שירלי אברמי מנהלת מרכז המחקר והמידע של הכנסת ). כ-60% מהזימונים הם לגברים וכ-40% לנשים, בחלוקה הבאה לפי שלוש הקבוצות שהוגדרו לעיל:

reason and gender reason

החלוקה הזו בפני עצמה מאפשרת להתחיל לגבש תשובה לשאלת מאפייני ההשפעה האקדמית הישראלית על הכנסת. לצורך העניין (ובאופן די אינטואיטיבי, כמובן), נראה שאקדמאי שמעוניין למקסם את השפעתו על הכנסת צריך להעדיף אסטרטגיה של השתלבות במנגנונים הממשלתיים, במקום השני עליו להעדיף השתלבות בפעילות פוליטית חוץממשלתית, ובמקום האחרון פעילות אקדמית עצמאית ללא ניסיון לקידום פעילות פוליטית קונקרטית.

אך האם הדבר נכון בכל הועדות, או שמא דינאמיקת ההשפעה האקדמית על הכנסת משתנה בין תחומי מומחיות שונים? בחרתי לבדוק את השאלה הזו בנוגע לועדות שזימנו לפחות 20 אקדמאים במהלך שנת 2015:

reason by committee

כפי שניתן לראות בגרף, קיים הבדל גדול בדינאמיקה בין הועדות השונות. הגם ובכולן אחוז האקדמאים המוזמנים מקרב עובדי משרדי הממשלה משמעותי, הוא משתנה מאוד (וגם לא תמיד הרכיב הכי משמעותי) – כ-60% בועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, למשל; בהשוואה לכ-30% בועדה לזכויות הילד.

אז מה ה"אסטרטגיה למקסום השפעה" על ועדה, על פי המדד הזה? ב-6 מתוך 9 הועדות שזימנו לפחות 20 אקדמאים בשנה האחרונה, אחת משלוש הקבוצות הנ"ל היוותה 50% או יותר מכלל האקדמאים שזומנו לועדה: בועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ובועדה לזכויות הילד רוב האקדמאים שזומנו הגיעו מטעם עמותה/מכון מחקר; ובועדה לענייני ביקורת המדינה, ועדת הפנים והגנת הסביבה, בועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, ובועדת העבודה הרווחה והבריאות רוב האקדמאים שזומנו הגיעו מתוקף תפקיד רשמי במשרדי הממשלה. אגב, בועדת הכלכלה מדובר בכמעט 50-50 בין שני הטעמים הללו לזימון.

ומה לגבי המוסדות והחוגים מהם מגיעים חוקרים מתוקף תפקידם האקדמי (ולא מתוקף תפקיד ממשלתי רשמי או תפקיד בעמותה כלשהי)? כאן יש תופעה ברורה של "זנב ארוך": מרוב המוסדות זומנו אקדמאי אחד או שניים. רק משבעה מוסדות זומנו 4 אקדמאים ומעלה. מהאוניברסיטה העברית (מקום ראשון) זומנו 24 אקדמאים, ומאוניברסיטת בר-אילן בן-גוריון (מקום שני) זומנו 9 אקדמאים – פחות מחצי.

institute and gender

—-[עדכון, 10.11, הערה מחכימה של ד"ר גלעד רביד:]

כדאי גם להסתכל על מספר הישיבות השונות בהם השתתפו אנשי אקדמיה. ניתן לראות שאומנם 9 אנשים מבן גוריון הוזמנו אך זה כי הם הולכים בחבורות הם השתתפו בשלוש ישיבות שונות (6 אנשים הגיעו לועדת המדע לדיון מיוחד על יום הרובוטים). בהסתכלות כזאת רואים את ההשפעה המרכזית של האוניברסיטה העברית והמרכז הבין תחומי. במקום השלישי נמצא הטכניון והמכללה האקדמית אשקלון (ייתכן וזה נובע מכך ש יו"ר ועד ראשי המכללות והמנכ"ל הם מהאקדמית אשקלון).

—–

בבחינת החוגים מהם הגיעו האקדמאים (יצוין כי יש אקדמאים שהגיעו מטעם מוסד מסוים אך שלא מטעם אף חוג – בעיקר מהנהלת האוניברסיטה בדיונים אודות תנאי העסקה באקדמיה וכו') ניכרת בולטות גבוהה למדעי החברה – כשליש מכל האקדמאים שזומנו מתוקף תפקידם האקדמי ב-2015 הגיעו מחוג זה!

faculty and gender

סיכום

בדומה למחקר של ה-LSE, גם מניתוח הנתונים הנ"ל ניתן לראות "הטייה" של הכנסת בהתבססות בעיקר על האוניברסיטה העברית (ככל הנראה בין היתר בשל המיקום הגיאוגרפי), ואחוז ניכר של אקדמאים מתחום מדעי החברה שמזומנים מתוקף מחקרם המקצועי (מהמחלקה לגיאוגרפיה , דרך סוציולוגיה, ועד פוליטיקה ומדיניות של מידע).

בעוד שנראה שעיקר ההשפעה של אקדמאים על פעילות הכנסת/המדינה היא "מבפנים" (מתוך משרדי הממשלה), ניכרת השפעה לא מבוטלת גם מתוך עמותות חיצוניות שפועלות בתחומי המגזר השלישי, וגם להשפעה ישירה מתוקף מומחיותם המחקרית.

אדרבא, נראה שהדינאמיקה של השפעת האקדמיה על התנהלות הכנסת משתנה בין התחומים השונים (כפי שבאים לידי ביטוי בועדות השונות הפועלות בכנסת), וכי דווקא בתחומים המשיקים למדעי הרוח ניתן המקום המשמעותי ביותר להשפעה ישירה של חוקרים מתוקף מומחיותם האקדמית (ולא מתוקף פעילותם במשרדי הממשלה עצמם או פעלתנותם במגזר השלישי).

במובן הזה, ניתן לראות לדעתי כיוון אמפירי ראשון לשאלת תרומתם של מדעי החברה לחברה הישראלית כיום (וכנגזרת מכך גם כיוונים לדרכי פעולה בכל הנוגע לחלוקת משאבים באקדמיה) בנתונים הנ"ל.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על השפעת האקדמיה על הכנסת: בעיקר "שינוי מבפנים" או מתוך המגזר השלישי. השפעה ישירה – כ-33% ממדעי החברה.

  1. livnetata הגיב:

    מעניין! שווה להשוות את מספר האקדמיים ללא אקדמיים על מנת להבין את ההשפעה היחסית שלהם לעומת שאר הציבור.

  2. shani הגיב:

    מעניין מאוד. אבל אני חושב שהשפעה הגדולה יותר של האקדמיה היא דווקא ברמות התארים הנמוכות יותר, רמת התואר הראשון והשני. אז מתעצב הרבה מהעולם האידאולוגי-כלכלי-חברתי של הסטודנטים. לדוגמא, השפעת הכלכלנים או משפטנים אל מול בעלי רקע במדעי החברה כמו סוציולוגיה. נדמה שהשפעה שם היא חזקה יותר ומשפיעה יותר על עיצוב המדיניות ועל קובעי המדיניות עצמם. אבל אין לי מושג איך אפשר למדוד ולכמת את זה….

    • 50stuck הגיב:

      אני בהחלט מסכים, אבל איכשהו הייתי שם את זה בקטגוריה של "השפעות עקיפות" של האקדמיה (עיצוב תפיסות של אנשים שהולכים להיות פקידים/חברי כנסת, וכו').
      פרופ' נהון ציינה בפייסבוק גם השפעות ישירות יותר שהמדד הזה מתעלם מהן: עבודה עם יו"ר הועדה לנסח סדר יום, לבחור נושאים , לכתוב המלצות לפעולה וכדומה.

      כנראה שלכל הפחות בהעדר תיעוד מקיף יותר (וכנראה שגם אם היה תיעוד שכזה) יש צורך במחקר איכותני משלים אם רוצים לעמוד על מאפייני ההשפעה הזו עד תומה.

  3. קלרטה הגיב:

    פשוט מעולה! בעל הלשכות פרקטיות למתלבטים על המשך הדרך (כמוני כמוך).
    אותי עניינה גם ההתפלגות בין נשים לגברים. בגרף השני בפוסט ("מתוקך מה זומנו אקדמאים לועדות בכנסת ב-2015) בלט לי שיש שוויון מגדרי בעמודות של "מתוקף תפקיד ממשלתי" ו"מתוקף מקצועם האקדמי" וכמו כן שמחתי לראות בגרף האחרון שבתחום מדעי החברה יש 11 אקדמאיות לעומת 4 אקדמאים. אני לא יודעת להגיד מה בדיוק זה אומר, אבל זה מעניין, ואותי זה עודד.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s