immigrant song

הפוסט הזה הוא למעשה שחזור+עדכון של עבודה שהכנתי במסגרת התואר הראשון לפני כעשור (שמע ישראל) בנוגע למאזן ההגירה בישראליצא לי להעלות אותה לאחרונה במסגרת כמה שיחות, ואני חושב שהממצאים שלה מעניינים גם אם לא מקבלים את ההסברים שאני נותן להם.

מה הקטע?

הרעיון הבסיסי הוא שמשלל סיבות קשה למצוא נתונים רשמיים בנוגע להיקף העלייה (מסתבר שקל) והירידה מהארץ, אבל שתכלס די פשוט לחשב אותם (או ליתר דיוק את המאזן ביניהם) על בסיס נתונים שכן מתפרסמים.

כל מה שצריך זה לקבל את הרעיון שהאוכלוסיה בשנה X = לאוכלוסיה בשנה הקודמת + מספר הלידות – מספר הפטירות + מספר העולים – מספר היורדים. בגלל שכל יתר הנתונים ברי אחזור מאתר הלמ"ס, בחישוב מאוד פשוט אפשר להגיע למאזן ההגירה (מספר העולים – מספר היורדים) באותה השנה.

בגלל שמאזן ההגירה משקף, בין היתר, נסיבות חברתיות ופוליטיות מצאתי לנכון להפריד בין הנתונים הנוגעים לאוכלוסיה היהודית והלאיהודית בנתוני הלמ"ס (יצוין כי הנתונים בנוגע לאוכלוסיה הלאיהודית חלקיים יותר, אך נראה שלא באופן דראסטי).

אז איך נראה מאזן ההגירה של ישראל לאורך השנים?

ככה:

balance

בממוצע לאורך השנים עולים לישראל כמעט 32 אלף יהודים יותר מאשר יורדים ממנה. אם מתעלמים מארבע שנות השיא של המאזן (1950, 1951 – בעיקר עליה מעיראק וממרוקו; 1990, 1991 – ממבריה”מ) עדיין מדובר על ממוצע חיובי של כ-22 אלף בשנה.

בנוגע לאוכלוסיה הלאיהודית מדובר על מאזן חיובי של כ-5-7 אלף לאיהודים בשנה (כאמור – זאת בהתבסס על נתונים חלקיים), כאשר שנת השיא היא 1967 (סיפוח מזרח ירושלים ורמה"ג).

אפשר כמובן להצביע על שלל תופעות מעניינות בגרף, למשל שיא של למעלה מעשור במאזן ההגירה בשנת 2008 (ברקע דיווחים על "שפל שלא היה כדוגמתו" במספר העולים); ההשפעות של מלחמות ישראל על מאזן ההגירה (עליה חדה אחרי מלחמת ששת הימים, ירידה חדה באותה המידה אחרי מלחמת יום כיפור, וכו').

אבל הנקודה שהותירה עלי את הרושם הכי עז נוגעת דווקא לשנים בהן מאזן ההגירה מישראל היה שלילי, היינו: יותר יורדים מעולים.

יש רק 6 שנים כאלו בהיסטוריה של ישראל: 1953, 1981, 1983, 1985, 1986, 1988.

1953 מפתיעה בעיקר בשל הניגוד למול מה שנכנס (לתחושתי) לזכרון הקולקטיבי בנוגע לשנות החמישים שנות עלייה המונית וקליטת עליה וכו' – אבל למעשה ניתן לראות שלא רק שבשנים 1952-1954 היה שפל יחסי במאזן ההגירה; למעשה מספר היורדים היה גדול מאוד גם הוא (מה שמעלה שאלות בנוגע לטיב קליטת העלייה וכו').

וכמובן שגם העובדה שהיו יותר יורדים מאשר עולים לאורך כמחצית משנות השמונים – שנים ספורות, אגב, אחרי נאום "נפולת של נמושות" של רבין ביום העצמאות 1976 – אומרת דרשני.

ההסבר האינטואיטיבי לכך, בעיניי, נוגע למצב הכלכלי שנים אלו הן שנים של משבר כלכלי חמור ושל שיאי אינפלציה. הסבר זה כמובן "תופס" גם בנוגע לשנות החמישים (משטר הצנע) ועשוי להסביר את מאזן ההגירה לישראל אז, חרף העלייה ההמונית.

סיכום

כנראה שאפשר למצוא הרבה הסברים לתופעות הנ"ל במאזן ההגירה לישראל לאורך השנים.

אבל לדעתי יש משהו קוסם בפשטות של ההסבר שאני מנסה להציע כאן. טענתי, בבוטות, היא שהמצב הכלכלי הוא הגורם העיקרי בראייה היסטרית שגורם לתופעת ירידה גדולה, ובמקביל מהווה מעכב לעלייה.

במובן מסוים אפשר לראות בכך עדות היסטורית להלכי רוח בסגנון "עולים לברלין" בישראל כבר משנותיה הראשונות. אם לקבל את ההסבר הזה, הרי שהדבר מעיד על החשיבות של כלכלה עבור החוסן הלאומי ו"החיים עצמם" – במובן זה אף יותר מסביבת הביטחון. 

אם זו אכן עדות לסדר עדיפויות ציבורי, הרי שלא ניתן להתעלם מהיבט זה, למשל, במסגרת דיוני התקציב השונים.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s