לא רק שזו לא מדיניות, זו אפילו לא טעות (תגובה לשאול אמסטרדמסקי)

שאול אמסטרדמסקי פרסם פוסט ממש מעניין בנוגע למכונות המזל של מפעל הפיס.

בין היתר יש שם נתונים חשובים שבאמת שווה שיעוררו שיח ציבורי בנוגע לכמה המכונות האלו רווחיות למפעל הפיס (בערך רבע מההכנסות בשנת 2014 למרות שקיימות רק בערך 140 מכונות כאלו בכל הארץ) – ולהשלכות החברתיות שיש לדבר הזה (שנוצר על ידי מפעל הפיס שהוא, נזכיר, "חברה לתועלת הציבור" …).

אחת הטענות המרכזיות בפוסט של אמסטרדמסקי היא שלמפעל הפיס יש מדיניות מכוונת של מיקום מכונות המזל האלו באזורים עם אוכלוסייה סוציואקונומית חלשה. לשם ביסוס הטענה הזו הוא מתעמק אנקדוטלית בפיזור התחנות בתלאביב, בירושלים, בפתח תקווה, בראשון לציון, באשדוד, ובאשקלון.

האמנם?

הנקודה העקרונית, לפני שאפרט על בדיקת הנתונים עצמה, היא שקורלציה לא מעידה על סיבתיות, כמו שמזכיר הסטריפ המפורסם של XKCD.

correlation

אם אני הייתי עובד במשרד הפיס והיו מבקשים ממני לגבש מדיניות בנוגע לפיזור מכונות המזל כחלק מהפיילוט, כנראה שהייתי אומר "בואו נשים אותן בתחנות שהן גם ככה הכי רווחיות". זו נשמעת לי כמו מדיניות די מתבקשת.

בהחלט יכול להיות שיש מתאם חזק בין מקומות במעמד סוציואקונומי נמוך לבין תחנות פיס רווחיות – אבל זה כי באופן כללי הימורים זה חרא וכו'. הדבר לא בהכרח מעיד על מדיניות מכוונת ומרושעת של פיזור המכונות במקומות עם אוכלוסייה חלשה.

הנקודה השנייה היא שמבדיקת הנתונים עצמם – נראה לי שבכלל אין קורלציה שכזו.

הבדיקה שערכתי

הסתמכתי בבדיקה על שתיים מהטבלאות שאמסטרדמסקי העלה בסוף הפוסט שלו: so_ec2008.csv ואת טבלת הכתובות של תחנות מכונות המזל.

מתודולוגיה – איחוד הנתונים

so_ec2008 מכילה מידע על בערך 3071 אזורים שב-1236 יישובים בארץ. עבור רוב האזורים יש חלוקה לאחד מ-20 אשכולות סוציואקונומיים, כשאשכול 1 מתייחס לשכונות החלשות יותר (שכונות ספציפיות בבית שמש, ערערה, רהט, תל שבע) ואשכול 20 מתייחס לשכונות החזקות יותר (חיפה, סביון, רמת השרון, ותל אביב). בכל אזור כזה מצוינות שכונות מרכזיות ורחובות מרכזיים.

בשלב השני בחנתי את 142 תחנות הפיס שבהן יש מכונת מזל. עבור אלו מתוכן שממוקמות ברחוב שצוין כ"רחוב מרכזי" באחד מהאיזורים בטבלה so_ec2008 הוספתי את האשכול הסוציואקונומי שלו. ברחובות שעוברים בין מספר איזורים כאלו ציינתי את ממוצע האשכולות (למעט 2 מקרים בהם פיזור האשכולות הסוציואקונומיים ברחוב היה גבוהה במיוחד).

בדרך זו הצלחתי לקטלג 106 מתוך 142 התחנות. עבור 36 התחנות הנוספות – נראה שחלקן הגדול ממוקמות באזורי תעשייה בהן ככל הנראה לא גרים ולכן הלמ"ס לא מחלק את האזור לאשכול סוציואקונומי כלשהו. עבור חלקן פשוט לא הצלחתי לחלץ נתונים (הרחוב לא הופיע כרחוב מרכזי באף אחד מהאזורים ביישוב, או שהישוב לא הופיע ברשימת הלמ”ס).

הבדיקה

ממוצע האשכול הסוציואקונומי הארצי הוא 9.9, החציון הוא 10, וסטיית התקן היא 4.1.

ממוצע האשכול הסוציואקונומי עבור אזורים בהן יש תחנת פיס ובה מכונת מזל הוא 10.2, החציון הוא 10, וסטיית התקן היא 2.8.

עריכה: וככה ההתפלגות נראית ויזואלית:

אשכול

כלומר: לא נראה שיש כלל הטייה בנוגע לאשכול הסוציואקונומי עבור אזורים בהם הוצבה מכונת מזל. פיזור אקראי לחלוטין של מכונות מזל היה אמור להגיע לתוצאה דומה.

כלל התחנות שמובלטות בפוסט של אמסטרדמסקי כמובן קיימות, אך לצידן קיימות גם תחנות ברחוב אחוזה ברעננה (אשכול 16), בדרך מגדיאל וברחוב הבנים בהוד השרון (שניהם אשכול 15), בכצנלסון בגבעתיים (אשכול 15), ברחוב תובל ברמת גן (אשכול 14), ויצמן בכפר סבא (אשכול 14), וכו'.

הסתייגויות מתודולוגיות

באשר לשלב איחוד הנתונים – אני מאמין שאין משהו שמשותף ל-36 התחנות שלא הצלחתי לחלץ עבורן אשכול סוציואקונומי, ושלכן אין הטיה בבדיקה. עם זאת, כמובן שקטלוג התחנות הנותרות יכול להביא לתוצאות מהימנות יותר.

כך גם בנוגע להסתמכות שלי על ממוצע האשכול הסוציואקונומי עבור רחובות שחצו יותר מאזור אחד. כנראה שחילוץ על בסיס גיאוגרפי היה יכול להיות גם הוא טוב יותר – אם כי, כאמור, השונות לא הייתה גדולה מדי עבור רוב התחנות הללו, ואני לא מאמין שבדיקה מדויקת יותר על בסיס גיאוגרפיה תוביל לתוצאות שונות באופן משמעותי.

בנוסף, כביכול יש הנחה מובלעת שהרווח של מפעל הפיס זהה בכל התחנות הללו – מה שלא בטוח. בהחלט יתכן שהתחנות באום אלפחם, לוד, ואופקים מכניסות יותר רווח לפיס ושאנשים שם מוציאים יותר כסף (בין אם אבסולוטית ובין אם כאחוז מההכנסה הפנויה) מאשר בתחנות אחרות.

סיכום דבר

להבנתי אין מתאם בין אשכול סוציואקונומי נמוך לבין החלטת מפעל הפיס להציב מכונת מזל שם.  עריכה2: הרצתי מבחן כי בריבוע על ההתפלגות פיזור מכונות המזל למול התפלגות האזורים בין האשכולות השונים. באופן מובהק (p-value קטן מעשירית האחוז) נראה שדווקא יש קשר בין השניים – אבל ייצוג היתר הוא לא "לאשכולות הנמוכים יותר" אלא בעיקר לאשכול מספר 10.

מדובר על התחנות שממוקמות במקומות כמו העליה ולה גארדיה בתל-אביב, אגריפס בירושלים, העצמאות בקרית אתא, רוגוזין באשדוד, וכו'.

ויתר על כן, אפילו לא היה מתאם כזה – שימוש במתאם הזה כדי להצביע על מדיניות מכוונת של מפעל הפיס היה אנקדוטלי בלבד, ובעיניי גם לא סביר.

מכל מקום – הפוסט של אמסטרדמסקי מעלה נקודות חשובות רבות, ולשאלה האם כן או לא להתיר למפעל הפיס לפזר מכונות מזל יש השלכות חברתיות משמעותיות שצריך לדון בהן והקשר פוליטי ברור.

בהיבט הזה זה לא משנה אם מפעל הפיס "נטפל" באותה המידע לאנשים ברחוב אחוזה ברעננה או ברחוב הרצל בלוד.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

5 תגובות על לא רק שזו לא מדיניות, זו אפילו לא טעות (תגובה לשאול אמסטרדמסקי)

  1. אריק הגיב:

    אתה טועה, בבדיקת מרכז המידע והמחקר של הכנסת(https://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03594.pdf)
    בבדיקה בירושלים ות"א עולה שרוב המתחמים נימצאים באיזורים חלשים מבחינה סוציואקונומית.

    כלומר גם אם יש מתחם פיס בהרצליה, חולון או רעננה נניח הוא יהיה בחלק החלש של העיר.

    • 50stuck הגיב:

      הבחינה שלי (בניגוד לבחינה של הממ"מ שאתה מפנה אליה) לא התבצעה על אשכולות הישובים אלא על אשכולות האזורים בתוך היישוב (בד"כ שכונה או מספר שכונות) – כלומר בדיוק על "החלק של העיר".
      מכל מקום, שים לב שגם בסקירה שאתה מפנה אליה (עמ' 26) מדברים על התפלגות נורמלית עם הטייה קלה כלפי מעלה (שם מתייחסים לאשכולות בחלוקה של 1-10 ולא 1-20).

  2. פינגבאק: פינת התגובה ה(לא כל כך) מהירה – שאול אמסטרדמסקי | עם גרגר של מלח

  3. עוז הגיב:

    איפה ניתן למצוא את הקובץ של הבסיס נתונים

  4. יורם הגיב:

    גם אם מפעל הפיס לא כיוון לכך, אין להתעלם מהעובדה המצערת, על פיה מקומות עם פרופיל סוציו-אקונומי נמוך אכן מועדים יותר להיסחפות בהימורים. כלומר, אם להמשיך את מקיאוולי, אז אמסטרדמסקי נתן למפעל הפיס רעיון מעולה. וגם עצוב

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s