העלאת אחוז החסימה בישראל – מה קרה עד כה?

לאחרונה עלתה שוב הצעת חוק להעלאת אחוז החסימה לכנסת. הצעות להעלאת אחוז החסימה לכנסת עולות על סדר היום מאז שנות החמישים (למעשה, ההסכם הקואליציוני ב-1954 כלל העלאה של אחוז החסימה ל-4.2% …).

עד כה במדינת ישראל אחוז החסימה עלה 4 פעמים: בבחירות של 1951 (ל-1%), בבחירות של 1992 (ל-1.5%), בבחירות של 2006 (ל-2%) ובבחירות של 2015 (ל-3.25%).

יש די הרבה נימוקים נגד העלאת אחוז החסימה: פגיעה בעיקרון הייצוגיות באופן כללי, ניסיון לפגוע בייצוג של מגזרים ספציפיים, וכו'.

הנימוקים של מצדדי העלאת אחוז החסימה בדרך כלל מדברים על הצורך בהקטנת מספר המפלגות, והגדלת יציבות המערכת הפוליטית על ידי חיזוק הכח של המפלגות הגדולות. אך האם האפקט הזה אכן מושג מהגדלת אחוז החסימה?

בדקתי את הנתונים ההיסטוריים בנוגע לבחירות בישראל תוך התבססות על מאגר ParlGov.

מספר המפלגות

מספר המפלגות בכנסת נע בין 10 (בבחירות של 1981 ושל 2015) ל-16 (בבחירות של 1999).

באופן כללי, נראה שממוצע המפלגות בכנסת לא הושפע משמעותית מאחוז החסימה: 12.7 מפלגות ב-1% חסימה, 13 מפלגות ב-1.5% חסימה, ו-12.3 ב-2% חסימה.

מספר מפלגות לאורך השנים

חיזוק כח המפלגות הגדולות

מה בנוגע לחיזוק כח המפלגות הגדולות? היוריסטיקה שמאחורי תמיכה בהעלאת אחוז החסימה מניחה שכדי להתמודד עם העלאת אחוז החסימה מפלגות קטנות תתאחדנה עם מפלגות גדולות (או שלכל הפחות מצביעי מפלגות קטנות "ינדדו" למפלגות גדולות), מה שיגדיל את כח המפלגות הגדולות בכנסת.

השוואה של מספר המנדטים של המפלגה הגדולה בכנסת בכל אחת מתקופות אחוזי החסימה השונים מצביעה על מגמה הפוכה – ממוצע המנדטים של המפלגה הגדולה בכנסת בתקופת 1% החסימה היה 45.5, בתקופת 1.5% היה 35.5, ובתקופת 2% היה 25.6.

מנדטי המפלגה הגדולה לאורך השנים

הגודל הממוצע של מפלגה בכנסת, אגב, לא מושפע כל כך מהעלאת אחוז החסימה – מ9.6 מנדטים בתקופת 1% חסימה, ל-9.5 מנדטים בתקופת 1.5% חסימה, ו-9.7 מנדטים בתקופת 2% החסימה.

על פניו נראה שמה שבמקביל להעלאת אחוז החסימה גדלו כוחן של "המפלגות הבינוניות" דווקא, ולא של "המפלגות הגדולות".

הגברת היציבות

תופעה דומה ניתן לראות גם במדידת משך זמן כהונת הכנסת: מ-3.7 שנים בממוצע בתקופת 1% החסימה, ל-3.4 בממוצע בתקופת 1.5% החסימה, ל-2.9 שנים בממוצע בתקופת 2% החסימה.

משך כהונת הכנסת לאורך השנים

כמובן שלא ניתן להצביע על סיבתיות מהנתונים האלו, ושמדובר בתוצאה של תהליכים רבים ומורכבים עם גורמים משתנים רבים. מכל מקום, אם המטרה של העלאת אחוז החסימה היא הגדלת כוחה של המפלגה הגדולה בכנסת והגברת יציבות המערכת הפוליטית – מבחינת התנהגות המפלגות והמצביעים עד כה נראה שלא מדובר בתרופה יעילה במיוחד.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s