אין הביישן למד

בערב שבת האחרון שודרה באולפן שישי של ערוץ 10 כתבה על יחידת רמו"ט של משרד המשפטים שעוסקת בין היתר בזיהוי מאגרי מידע עם פרטים אישיים שלא מאובטחים מספיק. המסר הכללי של הכתבה היה די בבירור "תיזהרו מחברות שאוספות עליכם נתונים – בסוף המידע ידלוף לחברות סחר במידע ודרכן יגיע לחברות פרסום שישווקו לכם מוצרים".

בעיניי המסר הזה, ותפיסת הפרטיות שהוא מייצג, בעייתיים בפשטנות שלהם.

כי איסוף ושיתוף נתונים עליך זה טוב!!1

באחד החלקים בכתבה (מדקה 08:27) הכתב ונציגת רמו"ט שואלים אנשים שמתאמנים בפארק על מכשירי המדידה שהם משתמשים בהם. נציגת רמו"ט מסבירה את הסכנות הרבות לפרטיות שבמכשירים האלו: "יכול להיות שאפילו אתה עוד לא יודע שיש לך בעיה" היא מזדעזעת "אבל אם מישהו אחר עוקב אחרי זה הוא יכול לעשות לבד פרשנות, בלי שאתה אפילו יודע".

מה? מישהו יכול לעלות על בעיות בריאות שיש לי בלי שאני אצטרך אפילו להיות מודע לזה? וגוברים הסיכויים שהוא יעשה את זה אם יהיה לו פתרון רפואי למכור לי? נשמע מדהיםלמה זה רע?!

אני לא מצליח להבין את הבעיה שיש לאנשים עם זה שבטכנולוגיה הנוכחית הם מקבלים פרסומות שמתאימות להם. כמובן שצריך לקחת בערבון מידע בפרסומות, וכמובן שיש פרסומות שחודרות באופן אגרסיבי מדי למרחב הפרטי – אבל עצם זה שהפרסומות שאני נחשף מותאמות אלי הוא מעולה! מצאתי ככה הרבה ספרים טובים, קורסים בקורסרה, ואמנים שאני אוהב.

וזה כמובן בלי לדבר על השימוש שאני מרוויח מעצם השימוש בטראקר באימונים, מהיכולת להעביר לרופא בכל מקום את הנתונים שלי, מהיכולת של כל כספומט בעולם לקבל נתונים על יתרת הכסף בחשבון שלי, וכו'.

כי רעיונות הפרטיות האלו משרתים בעיקר את החברות הגדולות ותורמות להווצרות מונופול טבעי (או לכל הפחות אוליגופול)

בשוק הנתונים יש יתרון ברור לגודל מכמה טעמים. בעוד שאנשים "מודעים לפרטיות" יכולים לעשות opt-out משירותים ואפליקציות קטנות שאוספות עליהם נתונים – סביר מאוד להניח שהם עושים את זה על פלטפורמה של גוגל/אפל/מיקרוסופט, ושהם מוכנים "לשלם את מחיר הפרטיות" כדי להישאר מחוברים לפייסבוק ולהזמין מוצרים מאמזון.

למה? בין היתר כי לאור איסוף כל כך הרבה מידע על כל כך הרבה משתמשים במשך כל כך הרבה זמן – החברות האלו העמידו מוצרים ושירותים טובים מדי.

לא זאת גם זאת – לפני כשבועיים 6 מענקיות הדאטה (אמזון, דיפמיינד, גוגל, פייסבוק, IBM, מיקרוסופט) חברו לשותפות AI בינן לבין עצמן.

הדיון בשאלה מה טוב יותר – יותר נתונים או אלגוריתמיקה טובה יותר – אמנם לא הוכרע, אבל בכמויות נתונים שכאלו קשה לדמיין חברה קטנה נותנת "פייט" לענקיות הללו.

מה כן יכול "לאזן" את התמונה ולעודד תחרות בשוק כזה?

אולי חברות חדשות שתכנסנה עם סנסורים חדשים? אולי "מס מידע" שהמדינה תקח מחברות ענק ותשחרר לשימוש ציבורי? אולי חברות לסחר במידע, כמו אלו שרמו"ט חוששים מהן, שתאפשרנה לעסקים קטנים גישה למידע רלוונטי ולייעול התנהלותם בשוק?

Whose data is it anyway?

במצב היום, נראה שמי ששולט בסנסורים לאיסוף הנתונים הוא השולט הבלעדי במידע. אבל מה מותר לי לעשות עם כל המידע שנאסף עלי?

בכתבה בערוץ 10 מועלה מספר פעמים החשש שמידע שנאסף על בן אדם ישמש כנגדו בהחלטה על תנאי הפרמיה שהוא יקבל או התעסוקה שלו. אבל מה אם יש לי מידע שמוכיח שאני לקוח "כדאי"? למה שלא אוכל לנייד אותו בין עסקים שונים, בלי קשר לשאלה מי אסף אותם במקור? אולי אוכל לדרוש מעסק אחד למחוק את המידע שאסף עלי? גם זה, כמובן, יתרום ליותר תחרות בשוק.

זה לא שאין בעיות

כמובן שיש מקרים שבהם באמת באופן אינהרנטי האיסוף ושימוש בנתונים – כפי שנסקר בספר שפורסם לאחרונה, Weapons of Math Destruction. למשל במקרים בהם הנתונים משקפים אפליה חברתית ומשמשים להנצחתה והעמקתה (למשל word2vec של גוגל שכחלק מ”לימוד” השפה "למד" סקסיזם ובהתאם "מציע" הצעות סקסיסטיות).

למשל במקרים בהם יש ניגוד אינטרסים מובנה בין מי שהמידע נאסף עליו למי שמשתמש בו (כמו בין שוטרים ופושעים). לא בטוח שכחברה אנחנו בהכרח "נגד" ההטיה במקרים האלו.

אז מאי נפקמינא?

הבעיה היא לא בעצם התפיסה שאנחנו רוצים לשמור על פרטיות. אבל אנחנו כן צריכים לקחת אחריות על המידע שלנו ולהבין מה אנחנו רוצים שיעשו איתו (ומי), מה אנחנו מוכנים שיעשו איתו (ומי), ומה אנחנו לא מוכנים בכלל.

האם אנחנו מוכנים שאלגוריתם יקרא לנו את המידע? ובן אדם זר בצד השני של העולם ובישראל? ואם זה נשמע לכם דמיוני אז תזכרו שהצנזורה על תוכן לא הולם בפייסבוק לא מתבצעת באמצעות אלגוריתמיקה מתוחכמת אלא באמצעות צוותים בארה"ב, אירלנד, והודו שעוברים על כל פוסט שמסומן כפוגעני.

דיון כזה צריך להוביל כנראה גם לדיון בשאלה מה, אם בכלל, אנחנו רוצים שתהיה מעורבות המדינה באיכפת רגולציה על איסוף נתונים שכזה.

אבל לפני שאנחנו פונים להתערבות המדינה, אנחנו צריכים לקחת אחריות על עצמנו ולפתח מודעות אמיתית – שהיא בהגדרתה ולא אטימות בסגנון "הכל רע" – לאילו אפליקציות אוספות עלינו איזה מידע, ומה הן עושות איתו.

מודעות פרסומת
פוסט זה פורסם בקטגוריה Uncategorized. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s